רש"י על חולין מ׳ ב:ז׳

7 אי לאו דאמר רב הונא בהמת חבירו - ואפילו הוה אמר מעשה כל דהו אסר בבהמתו:

8 לא הויא חטאת תיובתיה - אפילו כדהוה ס"ד ברישא דבבהמה קאי:

9 דחבריה לא מצי אסר - והאי חטאת דכהנים הוא: